- נהוג לייחס נטייה להרפיה.
- שימוש נפוץ בשעות הערב.
- מראה בוטני: עלים רחבים ותפרחות דחוסות.
- טרפנים שכיחים: מירצן וקריופילן.
משלוח חינם בחודש נובמבר

הוויכוח הוותיק “סאטיבה או אינדיקה” לא נעלם. למעשה, הוא רק התרחב: יש מי שישאל “אינדיקה או סאטיבה”, אחרים יכתבו “סטיבה”, ורבים ישלבו גם היברידים. לכן, במקום לבחור סיסמה, נבין לעומק מה עומד מאחורי כל תווית, כיצד קוראים נתוני מעבדה, ומה משתנה בעידן שבו רוב הזנים הם הכלאות. נתקדם צעד־צעד, נשתמש בשפה עניינית, ונשמור על דיוק - בלי ייעוץ רפואי ובלי הבטחות.
ראשית, החלוקה התבססה היסטורית על מראה הצמח. אינדיקה תוארה כנמוכה ושיחית יותר. סאטיבה נצפתה גבוהה ואוורירית יותר. עם זאת, כבר שנים שהשוק מוצף הכלאות קנאביס. לכן, הקטגוריות מועילות להכוונה ראשונית בלבד. בפועל, ההרכב הכימי הוא שמספר את הסיפור: קנבינואידים (כמו THC ו-CBD) לצד טרפנים (כמו לימונן, מירסן, קריופילן ופיינן). הנתונים הללו יוצרים “כימוטיפ” - תבנית כימית שמבדילה בין מוצרי קנאביס גם אם שמם דומה. כדי להבין את ההבדלים בין זנים, חשוב לזכור שהבסיס הוא השושלת הגנטית שממנה פותחו הצמחים - תהליך שמתחיל כבר בבחירה ובטיפוח של זרעי קנאביס.

כדאי לזכור את ההקשר. בעבר, אזורי גידול שונים הניבו מופעים שונים של צמחי קנאביס. כתוצאה מכך נולדו שתי המשפחות בשפה המדוברת. עם הזמן, מגדלים חיברו קווי זן כדי לייצב תכונות חקלאיות, לשפר אחידות, ולהדגיש ארומות. לכן, כמעט כל מה שאנו פוגשים היום הוא היברידי במידה זו או אחרת, תוצאה של סלקציה והכלאה רב-שנתית של זרעים איכותיים של קנאביס.
שנית, נשאלת השאלה: מה מודד את ההבדל? השונות הכימית שאנחנו רואים היום נשענת גם על טיפוח רב-דורי של זרעי קנאביס, שממנו נגזרות התבניות (כימוטיפים) בין משפחות הזנים. שם הקטגוריה לא קובע הכול. במקום זאת, אנו בוחנים:
במילים אחרות, האופן שבו זן טופח לאורך דורות-כולל בחירה מכוונת של זרעים איכותיים של קנאביס עשוי להשפיע על הפרופיל הסופי של הצמח.

כיום, קטגוריית היבריד שולטת בעולם הקנאביס. הסיבה פשוטה: עולם הגידול בחר לייצב איכות ולעצב פרופיל ארומטי עקבי. לכן, הכלאות מאפשרות גם תכונות חקלאיות רצויות וגם זהות חושית ברורה, כאשר סלקציה קפדנית של זרעי קנאביס מסייעת לייצב את התכונות לאורך זמן. כתוצאה מכך, “דומיננטיות אינדיקה” או “דומיננטיות סאטיבה” הן לעיתים סימון כיווני, לא קביעה מוחלטת. לפיכך, תמיד עדיף לקרוא את נתוני המעבדה שצורפו לאצווה.
זו שאלה נפוצה, ולעיתים גם הכרחית לצורך מיון בחנות קנאביס: מה עדיף סטיבה או אינדיקה. התשובה המדויקת יותר נסמכת על נתונים. כלומר, במקום לבחור לפי שם משפחה, נתבונן ב-THC/CBD, נבדוק אילו טרפנים בולטים, ונזכור שאצוות שונות עשויות להשתנות.
בשיח הצרכני נשמעות הכללות שונות. חשוב להדגיש: אלו תיוגים פופולריים, לא חוק טבע. אנשים חווים מוצרי קנאביס באופן שונה, וזנים נושאים שמות דומים אך פרופילים שונים. לכן, מה מרדים אינדיקה או סטיבה איננו כלל ברזל.
כדי להבין מוצר קנאביס, חפשו ארבעה קווים:

המידע אינפורמטיבי בלבד ואינו ייעוץ רפואי.
הטבלה מסייעת למפות מושגים, לא “לקבוע” השפעה.
| קטגוריה | מאפייני צמח מקובלים | שימוש רווח בשפה | קריאת נתונים מומלצת |
|---|---|---|---|
| אינדיקה | נמוך־שיחי, עלים רחבים | “כבד”, “עמוק”, “ערב” | בדקו THC/CBD; התרשמו מטרפנים מובילים; קראו COA |
| סאטיבה | גבוה־אוורירי, עלים צרים | “קליל”, “חד”, “יום” | בחנו יחסי קנבינואידים; חפשו לימונן/פינן; השוו אצוות |
| היבריד | הכלאה מכוונת | “מאוזן”/“נוטה לכיוון” | קראו תווית לעומק; ודאו עקביות; לא להנחות לפי שם בלבד |
לעיתים כותבים “סטיבה”. אין בכך בעיה יומיומית, אך בתוויות מקצועיות נפוץ “סאטיבה”. כך או כך, המונח איננו מחליף נתונים - במיוחד כשמדובר במוצרי קנאביס.
בתהליכי מיצוי לשמנים, טרפנים עלולים להתנדף. יצרנים מסוימים מחזירים תערובות טרפנים - מקנאביס או מצמחים - כדי לשמר עקביות. לכן, שמן בעל שם מוכר לא בהכרח “מרגיש” כמו תפרחת באותו שם. גם כאשר נקודת המוצא היא קו גנטי שמקורו בזרעים איכותיים של קנאביס, תהליכי מיצוי ועיבוד יכולים לשנות את האיזון הארומטי ביחס לתפרחת.

סאטיבה או אינדיקה ו“אינדיקה או סאטיבה” הן שאלות פתיחה. אך ההכרעה המעשית עוברת דרך נתוני מעבדה: קנבינואידים, טרפנים, אצווה ותהליך ייצור.
